דף נו' אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום - רואה שלום, שנאמר (בראשית כו כ) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים; רבי נתן אומר: מצא תורה, שנאמר (משלי ח לה) כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה’], וכתיב הכא 'באר מים חיים'. רבא אמר: חיים ממש! אמר רבי חנן: שלש שלומות הן [62]: נהר, צפור, וקדרה: נהר - דכתיב (ישעיהו סו יב) [כי כה אמר ה’] הנני נטה אליה כנהר שלום [וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו]; צפור - דכתיב (ישעיהו לא ה) כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות [על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט] קדרה - דכתיב (ישעיהו כו יב) ה' תשפות שלום לנו [כי גם כל מעשינו פעלת לנו]. אמר רבי חנינא: ובקדרה שאין בה בשר שנינו: (מיכה ג ג) [ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו] ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת [63]. אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום - ישכים ויאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נט יט) [וייראו ממערב את שם ה' וממזרח שמש את כבודו] כי יבא כנהר צר [רוח ה' נססה בו]. הרואה צפור בחלום - ישכים ויאמר "כצפרים עפות כן יגן וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר: (משלי כז ח) כצפור נודדת מן קנה [כן איש נודד ממקומו]; הרואה קדרה בחלום - ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (יחזקאל כד ג) [ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר ה' אלקים] שפות הסיר שפות [וגם יצק בו מים]; הרואה ענבים בחלום - ישכים ויאמר (הושע ט י) כענבים במדבר [מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (דברים לב לב) [כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה] ענבימו ענבי רוש [אשכלת מררת למו]; הרואה הר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו נב ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר [משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלקיך] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ט ט) על ההרים אשא בכי ונהי [ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו] הרואה שופר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול [ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לידוד בהר הקדש בירושלם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (הושע ה ח) תקעו שופר בגבעה [חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין]; הרואה כלב בחלום - ישכים ויאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו [למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה ידוד בין מצרים ובין ישראל] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נו יא) והכלבים עזי נפש [לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו]; הרואה ארי בחלום - ישכים ויאמר: (עמוס ג ח) אריה שאג מי לא יירא [ה' אלקים דבר מי לא ינבא] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ד ז) עלה אריה מסבכו [ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב]; הרואה תגלחת בחלום - ישכים ויאמר (בראשית מא יד) [וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור] ויגלח ויחלף שמלתיו [ויבא אל פרעה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שופטים טז יז) [ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלקים אני מבטן אמי] אם גלחתי וסר ממני כחי [וחליתי והייתי ככל האדם]; הרואה באר בחלום - ישכים ויאמר (בראשית כו כ; שיר השירים ד,טו) באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ו ז) כהקיר ביר מימיה [כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה]; הרואה קנה בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו מב ג) קנה רצוץ לא ישבר [ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (מלכים ב יח כא; ישעיהו לו,ו) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ. תנו רבנן: 'הרואה קנה בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ד ה) קנה חכמה [קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי]; קנים - יצפה לבינה שנאמר (משלי ד ז) [ראשית חכמה קנה חכמה] ובכל קנינך קנה בינה [64]. אמר רבי זירא: קרא קורא קירא קניא - כולהו מעלו לחלמא. [65] תניא: אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. הרואה שור בחלום - ישכים ויאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו [וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שמות כא כח) כי יגח שור את איש [או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי]. תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בשור: האוכל מבשרו [66] – מתעשר; נגחו - הויין ליה בנים שמנגחים בתורה; נשכו - יסורין באים עליו; בעטו - דרך רחוקה נזדמנה לו; רכבו - עולה לגדולה. והתניא רכבו - מת? לא קשיא: הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידיה. הרואה חמור בחלום - יצפה לישועה, שנאמר (זכריה ט ט) [תנ"ך, זכריה פרק ט גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם] הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור [ועל עיר בן אתנות]; הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה 'שונרא' נעשית לו שירה נאה; 'שינרא' - נעשה לו שינוי רע. הרואה ענבים בחלום: לבנות - בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות; שחורות - בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות; הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף [67] - יפה לו; אדום - בנחת יפה, ברדוף - קשה הרואה ישמעאל בחלום - תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא – לא; הרואה גמל בחלום - מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי קראה? - (בראשית מו ד) ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה [ויוסף ישית ידו על עיניך] [68]; רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: (שמואל ב יב יג) [ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' ויאמר נתן אל דוד] גם ה' העביר חטאתך לא תמות; הרואה פינחס בחלום - פלא נעשה לו [69]; הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו; פילים - פלאי פלאות נעשו לו. והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף? לא קשיא:
הערות: 62. שלש חלומות המבשרים שלום 63. ופרשו כאשר בסיר - אלמא פורענותא היא 64. ובכל קנינך - לשון מרובה הוא; אף קנים הרבה - קנה של בינה הוא 65. קרא = דלעת, כדאמרינן לקמן: הרואה דלועין בחלום - ירא שמים הוא; לשון דלו עיני למרום (ישעיהו לח יד); קורא = רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה, כדרך שאר אילנות, ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ; קירא = שעוה; קניא = קנה. 66. בחלום 67. כשהוא רץ 68. גם עלה - קרוב לנוטריקון של גמל 69. כמו שנעשה לפינחס, כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.)
דף נז' הא דמסרג [1] הא דלא מסרג. הרואה הונא בחלום - נס נעשה לו [2]; חנינא, חנניא, יוחנן - נסי נסים נעשו לו [3]. הרואה הספד בחלום - מן השמים חסו עליו ופדאוהו; והני מילי בכתבא [4]. העונה "יהא שמיה רבא מברך" - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הקורא קרית שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך; המניח תפילין בחלום - יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך [ויראו ממך], ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש; המתפלל בחלום - סימן יפה לו, והני מילי דלא סיים [5]. הבא על אמו בחלום - יצפה לבינה, שנאמר (משלי ז ג) כי אם לבינה תקרא [לתבונה תתן קולך] [## אל תקרי 'אִם' אלא 'אֵם’] הבא על נערה מאורסה - יצפה לתורה, שנאמר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב; אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה'; הבא על אחותו בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את [ומדע לבינה תקרא]; הבא על אשת איש בחלום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא [6], והני מילי דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא. אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום - ראה שלום, שנאמר (תהלים קמז יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך; הרואה שעורים בחלום - סרו עונותיו, שנאמר (ישעיהו ו ז) [ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך] וסר עונך וחטאתך תכופר; אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא. הרואה גפן טעונה בחלום - אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר (תהלים קכח ג) אשתך כגפן פוריה [בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך]; שורקה - יצפה למשיח שנאמר (בראשית מט יב) אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו [כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה]; הרואה תאנה בחלום - תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר (משלי כז יח) נוצר תאנה יאכל פריה [ושמר אדניו יכבד]; הרואה רמונים בחלום: זוטרי - פרי עסקיה כרמונא; רברבי - רבי עסקיה כרמונא; פלגי [7], אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר (שיר השירים ח ב) [אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני] אשקך מיין הרקח מעסיס רמני [8], ואם עם הארץ הוא - יצפה למצות, שנאמר (שיר השירים ד ג) [כחוט השני שפתותיך ומדבריך נאוה] כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך]; מאי 'רקתך'? - אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון. הרואה זיתים בחלום: זוטרי - פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין, שנאמר (תהלים קכח ג) [אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך] בניך כשתילי זיתים [סביב לשלחנך]; איכא דאמרי: הרואה זית בחלום - שם טוב יוצא לו, שנאמר (ירמיהו יא טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך [לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו]; הרואה שמן זית בחלום - יצפה למאור תורה, שנאמר (שמות כז כ; ויקרא כד,ב) ויקחו אליך שמן זית זך; הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו, שנאמר (איכה ד כב) תם עונך בת ציון [לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך]. אמר רב יוסף: הרואה עז בחלום - שנה מתברכת לו; עזים - שנים מתברכות לו, שנאמר (משלי כז כז) ודי חלב עזים ללחמך [ללחם ביתך וחיים לנערותיך]; הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו [9], ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר. אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: והוא דחזא בכנייהו [10]. הרואה אתרוג בחלום - הדור הוא לפני קונו, שנאמר (ויקרא כג מ) [ולקחתם לכם ביום הראשון] פרי עץ הדר כפות תמרים [וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים]; הרואה לולב בחלום - אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים; הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי א כ) חכמות בחוץ תרונה [ברחבות תתן קולה], והבא עליה - הוי ראש ישיבה [11]; אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה וסלקית לגדולה [12]. הרואה תרנגול בחלום - יצפה לבן זכר; תרנגולים - יצפה לבנים זכרים; תרנגולת - יצפה לתרביצה נאה וגילה [13]. הרואה ביצים בחלום - תלויה בקשתו[14]; נשתברו [15] - נעשית בקשתו; וכן אגוזים, וכן קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו; הנכנס לכרך - נעשו לו חפציו, שנאמר (תהלים קז ל) [וישמחו כי ישתקו] וינחם אל מחוז חפצם [16]; המגלח ראשו בחלום - סימן יפה לו [17]; ראשו וזקנו - לו ולכל משפחתו. היושב בעריבה [18] קטנה - שם טוב יוצא לו; בעריבה גדולה - לו ולכל משפחתו, והני מילי דמדליה דלויי [19]. הנפנה בחלום - סימן יפה לו [20], שנאמר (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח [ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו], והני מילי דלא קנח [21]. העולה לגג בחלום - עולה לגדולה; ירד - יורד מגדולתו. אביי ורבא דאמרי תרווייהו: כיון שעלה עלה. הקורע בגדיו בחלום - קורעים לו גזר דינו. העומד ערום בחלום: בבבל - עומד בלא חטא [22]; בארץ ישראל - ערום בלא מצות [23]. הנתפש לסרדיוט - שמירה נעשית לו [24]; נתנוהו בקולר - הוסיפו לו שמירה על שמירתו, והני מילי בקולר, אבל חבלא בעלמא – לא. הנכנס לאגם בחלום - נעשה ראש ישיבה [25]; ליער - נעשה ראש לבני כלה [26]. רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא; רב פפא דעייל לאגמא - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דעייל ליער - נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא - דתלי טבלא [27] - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דלא תלי טבלא - נעשה ראש לבני כלה. אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי [28]. תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום - עונותיו מחולין לו [29]; והתניא עונותיו סדורין לו? מאי 'סדורין'? - סדורין לימחל. תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום - פרנסתו מזומנת לו [30]; נשכו - נכפלה לו; הרגו [31] - אבדה פרנסתו. אמר ליה רב ששת: כל שכן שנכפלה פרנסתו [32]; ולא היא: [33] רב ששת - הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [34]. תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין; יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו [35]: יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש [להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד]; ויש שותהו ורע לו, שנאמר (משלי לא ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש; אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. עמוד ב אמר רבי יוחנן: [36] השכים ונפל פסוק לתוך פיו - הרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן: 'שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות; שלמה - יצפה לחכמה; אחאב - ידאג מן הפורענות; שלשה נביאים הם: הרואה ספר מלכים - יצפה לגדולה; יחזקאל - יצפה לחכמה; ישעיה - יצפה לנחמה; ירמיה - ידאג מן הפורענות; שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים - יצפה לחסידות; משלי - יצפה לחכמה; איוב - ידאג מן הפורענות; שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום - יצפה לחסידות [37]; קהלת - יצפה לחכמה; קינות - ידאג מן הפורענות; הרואה מגלת אסתר - נס נעשה לו. שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה רבי אלעזר בן עזריה - יצפה לעשירות; רבי ישמעאל בן אלישע - ידאג מן הפורענות [38]; שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות; בן זומא - יצפה לחכמה; אחר - ידאג מן הפורענות; כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד [39] [40]. והאמר מר: הרואה פיל בחלום - פלא נעשה לו? לא קשיא: הא דמסרג [41], הא דלא מסרג. כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר [42] , פסל [43] וקרדום; והני מילי דחזנהו בקתייהו [44]; כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה [45]. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: 'לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות'!? כי חזא בכנייהו [46]; חזא כל מיני צבעונין, יפין לחלום חוץ מן התכלת [47]; כל מיני עופות יפין לחלום - חוץ מן קריא [48] וקפופא [49] וקורפראי [50]. [הגוף הגוף מעין משיבין ומרחיבין סימן]: שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות [51], וכפניות [52], ופגי תמרה; שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש; שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש [53], ותשמיש. תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה - הא מכחש כחיש? אלא תשמיש נקבים. שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול [54], ומראה, וריח; שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים. [חמשה וששה ועשרה סימן]: חמשה 'אחד מששים' - אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום: אש = אחד מששים לגיהנם; דבש = אחד מששים לַמָּן; שבת = אחד מששים לעולם הבא; שינה = אחד מששים למיתה; חלום = אחד מששים לנבואה; ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש [55], זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום. עטוש - דכתיב (איוב מא י) עטישותיו תהל אור [ועיניו כעפעפי שחר]; זיעה - דכתיב (בראשית ג יט) בזעת אפיך תאכל לחם [עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב]; שלשול - דכתיב (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת [ולא יחסר לחמו] [56] קרי - דכתיב (ישעיהו נג יא) [וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו] יראה זרע יאריך ימים [וחפץ ה' בידו יצלח]; שינה - דכתיב (איוב ג יג) [כי עתה שכבתי ואשקוט] ישנתי אז ינוח לי; חלום - דכתיב [57] (ישעיהו לח טז) [ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי] ותחלימני והחייני; ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ,ורפואתו רפואה; אלו הן: כרוב, ותרדין [58], וסיסין יבשין [59], וקיבה, והרת [60], ויותרת הכבד [61]; ויש אומרים אף דגים קטנים; ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין [62] כל גופו של אדם; עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת [63], ושחלים, והחלב, והגבינה, והמרחץ; ויש אומרים אף אגוזים, ויש אומרים אף קשואים. תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן 'קשואים'? - מפני שהן קשים לגוף כחרבות. איני! והכתיב (בראשית כה כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך [ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר] אל תקרי 'גוים' אלא 'גיים', ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'!? לא קשיא: הא - ברברבי, הא [64] - בזוטרי. תנו רבנן: מת בבית - שלום בבית; אכל ושתה בבית - סימן יפה לבית; נטל כלים מן הבית - סימן רע לבית. תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא [65]: כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא, כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא [66] וחרדלא.
הערות: 1. שיש לו אוכף על גביו יפה 2. נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב 3. נוני"ן הרבה - נסים רבים 4. אכולהו קאי: שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה, דמשמע חסו עליו ופדאוהו 5. שנעור משנתו קודם שנסתלק - סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה 6. ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש 7. רמונים שנחלקו 8. יין הרקח היינו תורה, מעסיס רמוני - הנמצץ מן הרמונים 9. כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה 10. על כנם, במקומם, במחובר 11. שמכריז ומצוה לרבים 12. ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא 13. תרביצא = גינה; אי נמי בית המדרש; תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול 14. בספק, כביצים הללו, שהאוכל סתום בם 15. נתגלה האוכל 16. מחוז היינו כרך, חפצם - סימן הוא להיות חפציו נעשים 17. סימן גדולה ותפארת היא לו, כמו ויגלח ויחלף [שמלתיו ויבא אל פרעה] (בראשית מא יד) 18. בספינה 19. שהולכת בגובה של ים 20. הנפנה - סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו 21. שלא המאיס ידיו 22. לפי שחו"ל אין לה זכיות, אלא עון יש בישיבתה, וזה עומד ערום בלא אותם עונות 23. בארץ ישראל, שהרבה מצות תלויות בה, וזה העומד ערום - סימן שהוא ערום ממצותיה 24. הנתפש לסרדיוט - שומרין אותו שלא יברח, אלמא סימן שמירה הוא: ששומרים אותו מידי היזק 25. אגם, שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה - סימן לראש ישיבה, שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו 26. יער - אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה, אף זה סימן לראש לתלמידי הרב, והוא ראש לבני כלה: שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם, ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך - וזה מבינה להם 27. נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול, והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים 28. קשקשתי בה בקול 29. לפי שהעונות קרויין אדומים, שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיהו א יח), ואומר נכתם עונך (ירמיהו ב כב) וסימן הוא שפורשין ממנו 30. כנחש, שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום 31. לנחש 32. שהרי נתגבר עליו 33. אלא רב ששת 34. דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה 35. לפיכך אין לעמוד על פתרונו 36. העומד ממטתו 37. שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל 38. רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי המלכות היה, והפשיטו עור קרקפתו בחייו 39. שמשונין במראיהן 40. קפוד = חיה שדומה לקוף, ויש לה זנב ארוך, ושמה מרטינ"א [נמיה] 41. אוכף על גביו; ויש אומרים נתון באפסר 42. פשו"ר בלע"ז [מכוש] 43. דוליי"ר [מעצד] 44. שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית 45. שלא בשלו כל צרכן 46. במחובר; אבל בתלוש - סימן הוא למכות, כדפשר ליה בר הדיא לרבא: קולפי בלעת 47. תכלת - ירוק הוא, ומי שפניו ירוקים - חולה הוא 48. יבנ"ץ [לילית] 49. צואיט"א בלע"ז [כוס], ויש לה לסתות כלחיי אדם, לפיכך הן מגונים 50. טלפ"א [תנשמת] 51. צירתי"ש [סוג דובדבנים] 52. מין תמרים רעים 53. חמה זורחת 54. של מיני זמר, או קול ערב של אשה 55. אשטרנוד"ר 56. 'מהר צועה' מי שצריך להריק מעיו; הרקת כלי נקראת 'צעיה' שנאמר (ירמיהו מח יב) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו - במואב כתיב 57. בחזקיהו 58. בלי"ץ [סלק] 59. גירסת רש"י: מי סיסין = בשול פוליאו"ל [סיג של נענע] 60. וידלייר"א שהשליל בתוכה [רחם של חיה] 61. אייבר"ש של בהמה 62. לשון בריאות 63. אם מגלח 64. יפין 65. סימן יוצאי חוץ הוא: שמוציא אחרים מן הבית 66. סימן הוא: שרמז להם קבורה
